ב-13 במאי 1933, נציגי האגודה הסינית לזכויות האזרח ,כללו את סונג צ'ינג לינג, לו שון, צאי יאון פאי, יאנג שינגפו ולין יוטאנג, עם מספר עתונאים נוספים שהגיעו לקונסוליה הכללית הגרמנית  בשאנגחאי במטרה לבטא התנגדות נחרצת לרדיפת היהודים על ידי המפלגות הפשיסטיות. 

יש תיאור של עיתונאי שנכח בארוע ומתאר תמונה מדהימה שראה כשהוא ראיין בקונסוליה הכללית הגרמנית בשאנגחאי לפני שנתיים: במשרד של הקונסול הכללי הגרמני לשעבר ד"ר וולפגנג רוהר, על שולחן התה שלו, בלט תגליף סחלב הפרפר על חיתוך עץ וכמה תמונות בשחור לבן על הקירות הלבנים. מראה החפצים האלה, העניק אוירה אנרגטית ואלגנטית למשרד.

"אתה רואה את חיתוך העץ שעל הקיר?" שאל הקונסול הכללי לפני סיום הראיון. הוא ציין כי החיתוך מתאר את התמונה שבה הנציגים של האגודה הסינית לזכויות  האזרח, שכללו את סונג צ'ינג לינג, לו שון, צאי יאון פאי, יאנג שינגפו ולין יוטאנג באו לקונסוליה הכללית הגרמנית בשאנגחאי ומחו נגד הרדיפה של יהודים במאי 1933.

ד"ר וולפגאנג רוהר אמר לעתונאי שכעת מדינות מערביות, אמריקה או בריטניה לדוגמה, שעוד לא ידעו על רדיפת היהודים, לעומת זאת, המשכילים הסינים  הכירו את הנושא והתמודדו עמו .למעשה הם "התערבו" בעניינים הפנימיים  של גרמניה, אך "ההתערבות"  עשתה טוב לגרמניה.

מוקדם יותר ב24  לאפריל 1920,סון יט סאן , מייסד המהפכה הסינית, כתב לאדוארד עזרא, שהיה אחד מראשי הקהילה היהודית בשאנגחאי: "כל אוהדי הדמוקרטיה יעשו כל דבר אפשרי לעזור לתחית העם היהודי. כעם עתיק וגדול, אתם תרמתם רבות לתרבות העולמית , ואתם ראויים לעמדה מכובדת בעולם"

כשהיטלר החל את רדיפות היהודים בגרמניה, גברת סונג צ'ינג לינג עמדה בראש משלחת שמחתה בחריפות נגד פעולותיו והיא נפגשה עם הקונסול הכללי הגרמני.. ב-13 מאי בשנת 1933,הנציגים של האגודה הסינית לזכויות האזרח:  סונג צ'ינג לינג, לו שון, צאי יאון פאי, יאנג שינגפו ולין יוטאנג, בלווית עתונאים נוספים אגנס סמדלי, הארולד רוברט אייזקס, הגיעו לקוסוליה הכללית הגרמנית  בשאנגחאי כדי להגיש כתב מחאה. שבו הם מוחים בכל תוקף  נגד הנאצים וציינו כי 4-5 חודשים אחרי שהיטלר עלה לשלטון,"30-40 אלף עובדים נעצרו ועוד אלפי משכילים נרדפו. הנאצים עינו את האסירים  עד מוות והעמידו פנים שהם התאבדו או נהרגו בגלל בריחתם מבית הסוהר."

לאחר המחאה, יאנג שינגפו אמר: "המחאה שלנו עוררה תשומת–לב בעולם, במילים אחרות, אנחנו מצליחים במשימה שלנו במידה ניכרת. הקהילה היהודית של שאנגחאי שלחה מכתב הבעת תודה. נודע גם שאגודת הסופרים  היפנית גם הביעה התנגדות לרודנות הגרמנית,לפיכך אנחנו מרוצים לדעת שהצדק שרד ביפן."

האגודה הסינית לזכויות האזרח עמדה בחזית המלחמה באנטישמיות של הנאצים, לפני כל המדינות האחרות, ראוי לציין את האינטלקטואלים הסיניים הגאים בזה. חיתוך העץ המנציח את הארוע החשוב ,תלוי עד עתה על קיר משרד הקונסול הכללי הגרמני. הוא מקור לגאווה לאינטלקטואלים הסינים.

הידידות בין העם הסיני והעם היהודי היא בעלת היסטוריה ארוכת שנים. שני העמים תרמו רבות לתרבות העולמית, ויותר חשוב , הם חלקו וירטואלית גורל זהה. בתקופת מלחמת העולם השניה, יותר מ35 מיליון סינים נהרגו על ידי הצבא היפני האגרסיבי באותו זמן 6 מיליון יהודים נרצחו על ידי גרמניה הנאצית. האומללות ההדדית היתה אולי הגורם שהעם הסיני התייחס באהדה רבה ליהודים שסבלו בשואה.

במקביל לכך,היהודים בשאנגחאי תמכו תמיכה גדולה במהפכת הלאומנים הדמוקרטיים הסינית שהפילה את שלטון הקיסר האחרון של סין, וגם במלחמה נגד הפשיסטים היפניים.כמו: מוריס כהן, חבר נאמן של מהפכת הלאומנות הסינית.הנס שיפה, סופר ועיתונאי גרמני, היה היהודי הראשון שהשתתף במלחמה נגד הפשיסטים היפניים. בשנת 1939, עזב את שאנגחאי והצטרף לצבא סין. ב-30 דצמבר שנת 1941,אחרי "המתקפה על נמל פרל הארבור" הוא נפל בקרב נגד חיילים יפניים בפרובינציה שאנדון.  הסיניים בנו אנדרטה במקום נפילתו. יעקב רוֹזנפלד פליט יהודי מאוסטריה, היגיע לשאנגחאי בשנת 1939.הוא נלחם בפשיסטים היפניים בסין ב-1941 ושירת כמנהל קבוצת הרופאים בצבא סין .העם הסיני לא ישכח לעולם את תרומתו בלחימה נגד הפשיסטים היפניים ובמאבק לבניית מדינת סין החדשה.

יותר מ-50 שנה עברו, יהודים שאנגחאיים וצאצאיהם נפוצו לכל מקום, אך הם רואים את שאנגחאי כמולדתם.היום הם חשובים באופן משמעותי להתפתחות הידידות המסורתית בין העם היהודי לבין העם הסיני.