במהלך מלחמת העולם השנייה, שירת חה פנגשאן  כקונסול הכללי של סין בוינה,הנפיק ויזות לאלפי יהודים תחת לחץ עצום כדי שהם יוכלו לברוח מרדיפת הנאצים ולבוא לשאנגחאי. בזכות מעשה זה, הוא נקרא "שינדלר הסיני" והוענק לו תואר "חסיד אומות העולם " על ידי ממשלת ישראל.

 הסרט "רשימת שינדלר" מפורסם מאוד, בו יהודים ניצלו בעזרתו של שינדלר. לעומת זאת, מעטים יודעים שגם בסין יש "שינדלר"--חה פנגשאן, הקונסול הכללי הסיני לשעבר בוינה. בזכות עזרתו, אלפי יהודים ניצלו ממוות.

חה פנגשאן נולד בשנת 1901. הוריו היו איכרים וחיו בעיר ייאנג בפרובינצית חונאן. אחרי שהוא סיים את לימודיו באוניברסיטה יאה לי בצ'אנגשה, הוא התקבל ללמוד באוני' מינכן בתמיכה ממשלתית בשנת 1926. בה הוא  קיבל תואר דוקטור לכלכלה-פוליטיקה אחרי 6 שנים. בשנים 1938-1940,הוא כיהן כקונסול הכללי הסיני בוינה והנפיק ויזות לשאנגחאי לארבעת אלפים יהודים בערך.

באותה תקופה הנאצים הגרמניים עוררו אנטישמיות ומלחמות ברחובות אירופה. אז היו 180 אלף יהודים באוסטריה.לפי כללי הנאצים,יהודים היו אמורים לצאת מאוסטריה או להיהרג. לכן בעיני  היהודים באוסטריה, פירושה של עזיבה היא לשרוד ולהישאר פירושו למות. הם השתדלו לעזוב את המדינה.

צעד ראשון היה לזכות בויזה למדינה אחרת. אך היו מדינות שסירבו לבקשתם של היהודים, בשל הלחץ מהנאצים או קשיי החיים  של עצמן. תשוקה לחיים הניעה את האנשים למהר לקונסוליה של כל מדינה אפשרית, אולם רובם נכשלו. ב-20 יולי בשנת-1938,אֶרִיק גוֹדְסטאוּב ,בן 17, זכה ב-20 ויזות לשאנגחאי בקונסוליה הכללית הסינית בפעם אחת. כשהידיעה התפשטה,יותר יהודים רצו לקונסוליה הכללית הסינית. הם קיבלו ויזות לחיים לסין, חלקם נסעו לאמריקה או לאוסטרליה דרך סין. המעשה של חה פנגשאן גרם לאי שביעות רצון אצל הנאצים.הם השתמשו בתירוץ שהבניין של הקונסוליה שייך ליהודים ועיקלו אותו כדי לעצור חה פנגשאן. למרות זאת, הוא שכר בית קטן במקום אחר והמשיך לעבוד משם.

מהצד השני,השגריר הסיני בברלין שבגרמניה צֵ'ן גִ'יאֵ הביע דאגה רבה מהויזות של חה פנגשאן, הוא רצה להדק את הקשרים בין סין וגרמניה. הוא חשב שהיטלר שונא יהודים והוא לא רצה להסתכן בלהעליב את היטלר ולהזיק לידידות בין גרמניה וסין. ד"ר חה פנגשאן ,בכל אופן, המשיך להנפיק ויזות מליבו הרחמני. התנהגותו שלא תאמה את הפקודות הגיע לאזני ממשלת סין , שד"ר חן פנגשאן "מכר" ויזות ולקח את הכסף לעצמו. זה נתן לצ'ן גִ'יאֵ תרוץ לחקור את ד"ר חה ובמהרה הועבר מתפקידו בוינה.

אף אחד לא ידע את מספר הויזות שהנפיק ליהודים חה פנגשאן. אבל היתה ויזה של שורד שקיבל אותה ביוני 1938 ,מספרה אחרי 200. ב-20 יולי באותה השנה, מספר הויזה של פליט אחר היה אחרי 1200 וב-27 אוקטובר נמצאה תעודה שמספרה 1906.אחרי "ליל הבדולח" ב-1938,יותר יהודים קיבלו ויזות. עד ספטמבר 1939, 70% של יהודי אוסטריה כבר עזבו את המדינה.מספר הפליטים היהודיים שהגיעו לשאנגחאי באותו זמן עלה ל18 אלף. מחקר על מספר היהודים בגטו במחוז הוֹנגקאוֹ ב-1943 ציין כי היו בו בערך 4 אלפים יהודים מאוסטריה. לפיכך אפשר לחשב שחה פנגשאן הנפיק לפחות 4000 ויזות ליהודים.

אחרי הפרישה, בשנת 1973 הוא היגר לסן-פרנסיסקו.הוא אהב לכתוב והוציא לאור ספר על עבודתו במשרד החוץ. בספר "40 שנים של קריירה דיפלומטית שלי" , כתב כי לעזור ליהודים זה מעשה טבעי כלפי אנשים בעלי סמפטיה והוא משקף תכונה אנושית. ב-1998 במאמץ של משכילים של מרכז לחקר היהודים בשאנג חאי ואגודה לחקר ויזה ליהודים" של אמריקה, התגלה  המעשה של חה פנגשאן.ב-28 ספטמבר בשנת 1997, מר חה פנגשאן  נפטר בגיל 96. בתו חה מַאנלִי הזכירה בהודעת פטירה כי בתקופה שהוא כהן כקונסול בוינה, הוא הנפיק ויזות ליהודים. כשההודעה פורסמה ב"בוסטון גלובל ", ההיסטוריון היהודי באמריקה אֶרק סול מיד התקשר אליה  ושאל על זה. אחר כך הוא מצא כמה שורדים ו צאצאים של פליטים יהודים שקיבלו ויזה מיד הקונסול .הם עדיין שמרו את הויזות.

ב-2 אפריל 2000, תערוכת תמונות  בשם "ויזה לחיים—הדיפלומט הצדיק" נערכה באולם של האו"ם בניו יורק. בה הציגו 71 דיפלומטים,דוקטור הא פְאֵנג שֶן נכלל בה. ב-23 ינואר 2001, הממשלה הישראלית העניקה לו את התואר "חסיד אומות עולם".שמו גולף על מצבת זיכרון בגן חסידי אומות עולם ב"יד ושם" . היסטוריון מאירופה מציין כי חה פנגשאן הוא "חסיד אומות העולם" שהציל  הכי הרבה יהודים .