וורה נולדה במאי 1939 והיגיעה לשנגחאי בזמן מלחמת העולם השניה כפליטה כאשר היתה רק בת 8 חודשים. היא עברה את ילדותה בשנגחאי. היא עזבה לאחר תום המלחמה, והיא חזרה לאחר שנים רבות.

כפי שהיא זוכרת , היה לה שכן סיני אדיב מאוד , שהיא קראה לו דוד ג'ו. בין שתי המשפחות גדלה ידידות עמוקה ורגשית. דוד ג'ו היה באמת אדיב וטיפל בה היטב. למשל, דוד ג'ו שכר אפילו ריקשה לקחת אותה לבית הספר וגם להחזירה. היתה לה ריקשה "פרטית" ותמיד אותו נהג קבוע חיכה לה. היא היתה בהתחלה מאוד סקרנית,אך מאוחר יותר הבינה שדוד ג'ו השכן שלה ארגן את השרות החם עבורה.אחרי בית הספר ורה עברה ליד ביתו של דוד ג'ו והוא נתן לה להכנס ותמיד נתן לה מטעמים לפני שהלכה הביתה לארוחת הערב. יש לציין שמצבו של דוד ג'ו לא היה מזהיר באותו זמן. ורה גם כן הסתדרה יפה מאוד עם ילדיו של דוד ג'ו, היא שיחקה איתם לעיתים קרובות ועם עוד ילדים סינים אחרים בחצר הסמטה. לכן היא דיברה סינית הכי טובה בבית הספר כדורי והיא אמרה שהיא שימשה כ"מתרגמת" להרבה יהודים בבית הספר. היא עדין מרגישה מחויבות לדוד ג'ו ולמשפחתו ושואפת למצוא אותו ביום מן הימים.

לוורה היתה דודה שניהלה מסעדה בצומת הרחובות ווארד ורחוב צ'וסאן. למרות שכיום יש בבנין מספר דיירים אחרים ושונה בהתאם, ורה עדיין יכולה לזהותו בהתרגשות, היא יכולה לספר על מיקום המטבח ואזור האוכל.

היא גם זכרה את חברי הילדות שלה ,כולל פיטר מקס, האמן המפורסם בעולם. היא אמרה שהם למדו באותה כיתה בבית ספר כדורי. כדי להוכיח שהיא לא צוחקת היא הראתה צילום כיתתי שצולם לפני הכיתה שלהם.ומצאה את פיטר במהירות רבה. סיפורי חוויותיה בשנגחאי מראים על חיבה יתרה וקשר לעיר.

עכשו לאחר שהיא עזבה את סין לפני עשרות שנים, ורה רצתה למצוא את הדוד ומשפחתו בשנגחאי וזה היה כמובן מאוד קשה. היא התקשרה למוזיאון הפליטים היהודים בשנגחאי וביקשה את עזרתנו. החדשה שפליטה  יהודיה לשעבר מחפשת את הדוד הסיני שלה התפשטה במהירות , והמוזיאון מצא לבסוף את המשפחה. לרוע המזל, הדוד ג'ו כבר הלך לעולמו.

יום אחד, אשה אחת התקשרה למוזיאון. היא אמרה ששמה ג'ו הואייג'ן. כפי שהיא זוכרת משפחתה גרה פעם ברחוב קומינג מספר 423-4 והשכנים שלה היו משפחה יהודית. צוות המוזיאון ביקר אותה מיידית , כדי לאמת את המידע. אחרי השוואת מספר תצלומים שהגברת ג'ו הראתה על אביה עם המידע שסיפקה ורה, צוות המוזיאון היה משוכנע שאביה של הגברת ג'ו, מר ג'ו ג'יז'י, היה הדוד ג'ו של ורה.

מר ג'ו ג'יז'י נולד ב14 לאפריל ,1913, ונפטר ב-18 ביוני, 2001. הוא דיבר אנגלית טובה למדי, ותמיד היה מוכן לעזור לאנשים אחרים. כך הוא תרגם לעיתים קרובות בין שכניו ובין חבריהם הזרים. הגברת ג'ו אמרה שבאותם שנים היא שיחקה עם הילדה היהודיה לעיתים קרובות באותה סמטה ושמה של הילדה היהודיה היה ורה. אמה של ורה גם כן היתה מאוד נדיבה אליה ונתנה לה הרבה בגדים יפים שהיו של ורה כאשר הם עזבו את שנגחאי. כפי שהגברת ג'ו נזכרה, לוורה לא היו חברים רבים בשכונה.והן הסתדרו יפה מאוד אחת עם השניה. הן אפילו לא היו צריכות שפה משותפת.

וורה עדיין זוכרת שלדוד ג'ו היו שני בנים ושתי בנות, וכשגברת ג'ו היתה בהריון. היא אומרת שהדוד ג'ו היה תמיד לבוש בבגד מסורתי סיני, בעוד שאביו לבש תמיד חליפה כמו ג'נטלמן מערבי.

תחנת המשטרה של מחוז הונגקאו אימתה את המידע שסיפקה הגברת ג'ו הואיג'ן, וורה מצאה לבסוף את דודה ג'ו, מר ג'ו ג'יז'י.