שון באו, עיתון סיני מוביל, סיקר את חיי הפליטים היהודים. סיפוריהם, שהיו מלאי דם יזע ודמעות. בשנת 1938, גרמניה ואוסטריה נשלטו לחלוטין על ידי הנאצים, שמשמעותו אסון חסר תקדים לתושבים היהודים. אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה, גרמניה הנאצית פלשה כמעט לכל מדינה באירופה, מפיצה את האסון ליהודים ומכריחה אותם ליציאה המונית. כפי שהעיתון הסיני המשפיע ביותר, שון באו, עקב מקרוב אחרי תנאי חייהם במקום המפלט החדש, בשנגחאי.

שון באו עשה רשימה של שמות האניות מגרמניה, אוסטריה ואיטליה שנשאו על סיפונן פליטים יהודים לשנגחאי. היתה אנית  "תיבת נוח", שהובילה את תקוות כל היהודים. בפרסומי שון באו משנת 1938, היו גם דיווחים רבים למדי על תנאי החיים של הפליטים ,והדיווחים הופיעו בעמוד הראשון, מעוררים תשומת לב רבה בקהילה המקומית. בשנת 1938, אחרי שהנואם המומחה והתעמולן ג'וזף גבלס הפיץ את עלילת הדם על סוחרים יהודים, הממשלה הנאצית הגרמנית השתלטה על כל העסקים היהודים בכוח. בחודש מאי, הנאצים שדדו את המלונות בברלין ועצרו 335 אנשים ביניהם 317 יהודים, וצעד נוסף ננקט תוך חודש ימים עם עוד יהודים שנאסרו. האסירים היהודים נשלחו למשטרה ועונו. במהרה, בכל אופן, שון באו קיבל את כל המספרים ופרסמו אותם. למרות שלא היו הערות, העיתון הראה אהדה רבה ליהודים בגרמניה הנאצית.

שון באו היה תלוי במקורות זרים, כמובן, אך הוא הפך ל"עין חדשה" בסין, מתבוננת מקרוב על השואה בגרמניה. משנת 1938 עד 1939, שון באו הציגה את האמת על רדיפות היהודים באירופה, בריחתם וחייהם אחרי הגעתם לשנגחאי.

במאמר שפורסם בשנת 1939 נכתב תאור מפורט על זרם של יהודי גרמניה ואוסטריה. לפי המאמר, אחרי פרוץ מלחמת העולם השניה בשנת 1939, 1,500 פליטים יהודים הגיעו לשנגחאי תוך מספר חודשים, ושלושה אירגונים של קהילות יהודיות הציעו לנזקקים עזרה כולל דיור ומזון.

כותרת המאמר ציינה שהפליטים היהודים התכוונו רק לשהיה קצרה בסין. אך תוצאת הגעתם של פליטים יהודים נוספים סיבכה את הבעיה. תחילה, המספר יצא  מכלל שליטה. כפי שהמאמר הזכיר, בסך הכל היו 450 פליטים שהגיעו, וציפו שהספינה האמריקאית תביא עוד 300 בתוך כמה ימים, ספינה נוספת מאיטליה תביא 600, ועוד ספינות אחרות מגרמניה ואטליה היו צפויות להגיע בקרוב עם מאות פליטים יהודים. באותה עת, 12 ספינות יצאו מנמלים באירופה ושתיים מהן נשאו 1,300 יהודים גרמנים.

הבעיה השניה היתה התפרצות מחלות. המסע הארוך בתאים הלחים והחמים גרמה למחלות אחדות. על פי הדיווח של שון באו אניה שנשאה 450 נוסעים שהגיעה רבים בה היו חולי אדמת. הפליטים החולים נלקחו לבית החולים ברחוב צ'אופונג (עכשיו רחוב גאויאנג) דיווח אחר אמר שהמספר היה 75, וחולים אחרים הגיעו ממקלטים בהונגקאו ורובם היו מבוגרים. כיוון שהמחלה היתה מדבקת, הופעת הצדקה בוטלה. כיוון שמספר הפליטים היהודים שהיגיעו לשנגחאי עלה ל4000 ארגוני הסעד היו בבעיה, הם ניסו למצוא להם מקומות דיור ולבדוק את הפצת המחלה.

כעיתון מקומי ,שון באו הראה דאגה כלפי הפליטים היהודים, מה שהוכיח שהעם הסיני יכול היה להבין היטב את הסבל של הפליטים היהודים והיה רוצה לחלוק את גורלם.