גיא שרת מלמד כעת עברית באוניברסיטת שנגחאי ללימודים בינלאומיים (SISU). הוא נולד באשדוד ומדבר בין השאר ערבית, תאי, אינדונזית, בנוסף לכמה שפות אירופאיות.

כשנשאל מאין הגיעה המשיכה לשפות, הוא אומר שזה ככל הנראה בא מהמשפחה, עם סבים וסבתות שדיברו כמה שפות כל אחד. "תמיד למדתי שפות, אבל מהר מאוד הבנתי שאני רוצה שיהיה לי ידע מגוון. לא רציתי להגביל את עצמי לשפות ההודו-אירופיות, רציתי ללמוד גם שפות אסיאתיות, אז למדתי תאי, אינדונזית ומאוחר יותר סינית. הדרכים השונות שבהן אנחנו חווים את העולם באמצעות שפות שונות הן מרתקת".

בשנת 2018 הגיע גיא לשנגחאי. "אני אוהב את שנגחאי גם כי היא עיר נמל, כמו אשדוד, שבה גדלתי, וגם כי היא כרך עצום שהוא גם מרכז אזורי, עם גישה נוחה לכל מקום בסין, וגם למדינות השכנות".

כחובב שפות, גיא מתעניין גם בשפה המקומית, השנגחאית. "אני מתעניין בתרבות המקומית וכמובן גם בשפה המקומית. לא מדברים על זה יותר מדיי, אבל השנגחאית היא שפה מרתקת, והיא חלק מהתרבות והזהות של תושבי העיר. מספיק לקנות במכולת ולהשתמש בכמה מילים בשנגחאית וכבר אתה רואה שלאנשים שאיתם אתה מדבר יש פתאום ניצוץ בעיניים, הם מאושרים שמישהו שהוא לא מכאן מתעניין בשפה שלהם", הוא אומר.

שנגחאי נושאת גם זיכרון משפחתי-היסטורי בעבור גיא. רק באחרונה, במהלך ביקור במוזיאון הפליטים היהודים בעיר, הוא גילה כי דוד ודודה של סבתו גרו בעיר במשך תשע שנים במהלך מלחמת העולם השנייה. "ב-1938 הם הצליחו להימלט מווינה ולהגיע לשנגחאי וככה ניצלו ממוות ודאי. גיליתי שהייתה להם חנות נעליים באזור הונגקואו בצפון העיר. הם נפטרו לפני שנים רבות, אז לצערנו אין לנו כבר את מי לשאול כדי לשמוע עוד על התקופה שלהם בעיר, אבל הצלחתי לאתר כמה תמונות שלהם מאותה תקופה", הוא מספר.

גיא אומר כי הוא נהנה מאוד ללמד עברית בסיסו. "אוניברסיטה לשפות זרות היא מקום כיפי ומפרה לעבוד בו. חוץ מללמד עברית, אני נהנה לדבר עם סטודנטים סינים בשפות השונות שהם לומדים. "כיף לי לדבר ערבית עם סטודנטים סינים שלומדים כאן. כשאנחנו מדברים בשפה שאינה שפת האם שלנו, גם הם וגם אני נמצאים מחוץ לאזור הנוחות שלנו. אנחנו קצת חוזרים להיות ילדים, להיות קצת אבודים. גם אני וגם הם עושים טעויות, אבל הדבר הכי חשוב הוא לדבר. ברגע שהם יכולים לראות שאנחנו יכולים לתקשר, כולם מרגישים טוב יותר. בהפסקה, כשאני קונה קפה בדוכן שמפעילים הסטודנטים, אני לפעמים מבקש מהסטודנטים לפרסית ללמד אותי מילה או שתיים בפרסית, לתקן לי את ההגייה. זו בשבילי הרוח של סיסו, שפה זה לא רק טקסטים וספרים", הוא אומר.

במהלך שהותו בסין משתדל גיא לנצל כל הזדמנות כדי לטייל בה. לא מזמן הוא ביקר בעיר צ'נגדו, ראה את הפנדות, אכל אוכל מקומי ונהנה לשמוע את השפה המקומית, הסצ'ואנית. "ערים תמיד עניינו אותי, ובסין זו חוויה מיוחדת. המדינה כל כך גדולה, שכשאתה מגיע לעיר חדשה, אתה מרגיש שאתה מכיר-לא-מכיר אותה. מצד אחד אתה בסין, מצד שני, לכל מקום יש את המאפיינים התרבותיים, הלשוניים והקולינריים המיוחדים שלו", הוא מסביר.

המסע הלשוני של גיא עדיין לא הסתיים. "השנה הבאה, 2022, תהיה השנה האחרונה שלי בסין. אני מקווה לחזור לכאן, וזה בטח לא סוף הרומן שלי עם אסיה. אני עכשיו ברמה בינונית בסינית, ואני רוצה להגיע לרמת מתקדמים. אני עדיין לומד, זה לוקח לי זמן אבל אני לא מוותר", הוא מסכם.