בחודש אוגוסט 2002 , במהלך תקופת התראה מוגברת של האינתיפאדה,כמעט אלפיים שוטרים ,חיילים חמושים איבטחו את "מצעד הגאווה" בתל אביב .                                                       

זו עצרת מפתיעה: יותר  מ 250,000  אנשים חגגו בסוף השבוע עם הופעות פרובוקטיבי.  אלפי אנשים רקדו ללא חשש ,התנשקו עם אהוביהם, ואפילו עם זרים. אף אחד לא רוצה לזכור את החדשות על המלחמה הבוקר. כפי שאמרו הצעירים הישראליים, הם רק רוצים  חיים בריאים ושפויים. הם ראו יותר מדי חברים שנהרגו או נפצעו,  הישראלים קיבלו את המוטו "אכול ושתה כי מהר תמות". זה מאפשר לישראלים לחזר ובחיי היום-היום להראות גבריות, המאפשר להם כדי לוודא שהכול  טוב, במדינה כזו,ישראלים למדו להשתמש בהומור כדי לעזור להם להרגיש שהימים האלה הם כל כך פשוטים.                                                                   
בכל המדינות תמיד מרכלים על זוגות שעוברים לגור יחד לפני הנישואין, אבל עכשיו בישראל לא. רב הזוגות שגרים ביחד הם   צעירים, משכילים ,לא דתיים, אשכנזים. בסקר האחרון,עשרים ושישה אחוזים מהישראלים גרים עם בן או בת זוג לפני הנישואין .בכמה מדינות מערביות, קוהביטציה היא חלופה לנישואין, אבל יהודים חילונים חושבים שחיים ביחד לפני נישואין זה אירוסין מודרניים , דרך אחרת לחופה . במדינה כזו ,בעיקבות הסכנה, הם תמיד רוצים לקבל תחושה של ביטחון ממישהו.                                                                                                                                     

בישראל, אנשים  אפילו יכולים לקבל מגע פרובוקטיבי בין איש ואישה , הם חושבים שזה לא מזיק וידידותי.                                                                       

המצב בסין שונה, סין שהיא גם מדינה עם היסטוריה ארוכה, מלבד לכמה צעירים עם ראש פתוח ומחשבות מתקדמות, בתהליך של פגישות מסורתיות יש לציית לטכסים המסורתיים. למרות  שאנחנו יכולים לראות משהו משותף עם מערביים כמו חיבוקי אינטימיות ונשיקות בסין, אבל ביחסים הרגילים התנהגות פרובוקטיבית מדי עדיין אינה מקובלת על הציבור. אז בלתי אפשרי לסינים לערוך "מצעד גאווה" כמו אצל הישראלים.

בגלל שסין היא מדינה עם היסטוריה ותרבות עשירה,מסורת ורעיונות עדיין מושפיעים על הצעירים הסיניים. בסין אנשים מייחסים חשיבות רבה למושג המשפחה. במדינה השלומית,אנשים צריכים לחשוב יותר דברים.הם מאמינים שפגישות רציניות  הן למטרת נישואין.שני אנשים צריכים לשקול גורמים משפחתיים,ולדעותיהם של ההורים יש תמיד מקום חשוב מאוד. אפילו תוצאה מכריעה.

  על פי הרעיונות המוסרתיים לא מקובל שזוגות חיים ביחד לפני הנישואין בסין. חיים יחד לפני נישואין זו התנהגות בלתי מוסרית ובושה .לכן,גם כיום,רוב הסינים עדיין לא גרים ביחד לפני נישואין.                                

מדוע אנחנו משוחחים על סגנון חיזור ובחירות בן זוג שונים?בגלל שזה השתקפות של התרבות הלאומית והאופי הלאומי השונה. בה בעת,על ידי בחירת בן/בת זוג וצאצאים, צעירים יתבגרו והם יצרו סגנון חדש של מפגשים ובחירות בני  זוג חדשים. ומה שלא שונה בתהליך הזה ,הוא מהות ובסיס של התרבות הלאומית והאופי הסיני.