הודה עמיחי עלה לישראל מגרמניה בגיל עשר. כאחד משוררי האהבה הגדולים ביותר של העידן המודרני, שיריו משלבים הומור וצער.סגנון  כתיבתו בעברית המודרנית שמדוברת ברחובות ובחנויות והבתים של הישראלים, עמיחי עזר ליצור ספרות עממית לאומה החדשה.

ישראל המודרנית נוצרה על ידי מהגרים יהודים אירופיים, ומשום כך הייתה בתחילת בעית שפה: עולים דיברו בשפות שונות. אבל האומה החדשה, המדינה היהודית, דרשה (כמייסדים של ישראל ראו את זה) שפה מתאימה למדינה יהודית. שפות אירופאיות לא יספיקו: המולדת היהודית צריכה לדבר בעברית. אבל "עברית" הייתה בעצם שפה קלאסית, שהשתמרה בספרים וטקסטים; זה לא היה גמיש מספיק כדי להתמודד עם העולם המודרני, עם כל החידושים, הטכנולוגיות, האוריינטציות החדשות. אז שפה חדשה הומצאה, המבוססת על עברית קלאסית אך נוצרה למען צרכים דתיים וחילוניים, גם רבניים וגם פוליטיים, גם רוחניים וגם מסחריים.

יסוד השפה לא רק על עיצובים, ואפילו לא על הוראתה לאנשים איך לדבר בה: השפה החדשה דרשה טקסטים מרכזיים שמאשרים את כוחה, טווחה, שימושיותה ועושרה. בדיוק כמו שדנטה עזר לחזק את האיטלקית העממית  דרך כתיבותו שבהם הוא השתמשו בשפה האיטלקית הפשוטה במקום בלטינית הקלאסית, וגם כמו צ'וסר שהודות ליצירותו הספרותיות נעשתה השפה האנגלית לפופולרית , וכך גם עמיחי עזר לקדם את העברית המודרנית כשפה עממית. במידה מרובה בשל כתיבתו, העברית המודרנית הפכה משפה מקומית לשפה הספרותית של ישראל, לא רק של שפת תנ"ך.

כמעט תמיד נתקל בתענוג של שפתו הציורית; עם זאת שיריו הם מעולם לא יומרניים או משעממים, משום שהם דברים יומיומיים לקראת עניינים ואירועים בכל יום. הנושאים הגדולים שלו הם אהבה ואובדן: הוא חוגג את החיים עם נמרצות והנאה לתחושה, אך בינתיים הוא  היה מודע היטב למה שאבד כהיסטורי.

הינה אחד משיריו המפורסמים ביותר-אלוהים מרחם על ילדי הגן:

 אלוהים מרחם על ילדי הגן 
פחות מזה על ילדי בית הספר. 
ועל הגדולים לא ירחם עוד 
ישאירם לבדם 
ולפעמים יצטרכו לזחול על ארבע 
בחול הלוהט כדי להגיע 
אל תחנת האיסוף 
והם שותתי דם. 

אולי על האוהבים באמת 
יתן רחמים ויחוס ויצל 
כאילן על הישן בספסל 
שבשדרה הצבורית.

אולי להם גם אנחנו נוציא 
את מטבעות החסד האחרונות 
שהורישה לנו אמא, 
כדי שאשרם יגן עלינו 
עכשיו ובימים האחרים