יך יודעים שחג החנוכה מגיע? נכון; שחר טועם ומדרג מתוך מבחר הסופגניות לחג. השנה יש לנו סופגניה אחת עם ציון 10 ואחת עם ציון 9. העיקר שיהיה חג שמח.

בייקרי

בבייקרי נמנעים מטרנד התוספות, השכבות ושלל הווריאציות שהסופגניות זוכות להן כמעט בכל מקום אפשרי. אחת עם ריבת תות, שנייה ללא מילוי, ושלישית עם טופי קרמל, זה כל ההיצע.

מדובר בסופגניה הטובה ביותר שטעמנו. הבצק דחוס בדיוק במידה, כך שבו זמנית היא בעלת נוכחות אך אוורירית; השמנוניות מינימלית; הטעם מצוין; ואלו שטעמנו עם הריבה זכו, ובצדק, להגדרה של "ריבה עם תוספת של סופגניה" הודות לכמות הנדיבה, מה עוד שזו ריבה מוצלחת גם ללא הסופגניה שמכילה אותה. 

רולדין

אני לא בטוח אם הייתה זו רולדין שהביאה אלינו את טרנד המילויים והציפויים המיוחדים, אבל ללא ספק היא מובילה מגמה זו, שהשנה הגיעה כמעט לכל קונדיטוריה אפשרית.

התפשטות הטרנד היא דרך נוספת להבין עד כמה רולדין טובים מכל המתחרים שלהם בנושא זה. הבצק של הסופגניות אמנם אינו הטוב ביותר; הוא היה דחוס מדי לטעמנו. אך בכל הקשור לשילובים, איכות חומרי הגלם וההקפדה על הנראות, כמו גם על הטעם הסופי, הם מנצחים מעל כולם.

המבחר השנה כולל חידושים דוגמת מון שרי - קצפת וניל בציפוי אמרנה, מרנג פניני שוקולד וצ'ייסר תות; גולדן קריספ - קרם פרלינה ושוקולד חלב בציפוי שוקולד בלגי, שבבי קרפ ואגוזי לוז מקורמלים וצ'ייסר שוקולטה ביאנקו; ונוספים.

הילדים יאהבו את הסופגניות עם הסוכריות הקופצות וציפוי שוקולד הבלגי; אנחנו אהבנו בעיקר את הטרופיקנה ,כמו גם את הפיסטאש אמרנה - קרם פיסטוק, שוקולד לבן בציפוי אמרנה ודובדבן אמרנה. יש כמובן סופגניות קלאסיות, למי שמחפש.

שרון&רנה

שישה סוגים שונים של סופגניות מציעים כאן: החל מסופגניה עם ריבת תות וסופגניה עם מלית קרם דובדבנים בציפוי שוקולד עם קצפת ודובדבן; דרך סופגניה עם מלית שוקולד חלב ומחית נוגט בציפוי שוקולד חלב ואגוזי לוז מקורמלים; סופגניה עם מלית קרם קוקוס ומי ורדים בציפוי ורוד; וכלה בסופגניה עם מלית קרם בציפוי לבן עם פרוסות שקד קלוי; וסופגניה עם קרם קרמל מלוח בציפוי טופי ונגיעות מלח גס. 
הדעות לגבי הסופגניות היו חלוקות – הבצק לא הלהיב, קצת שומני ודחוס מדי, וחרף הנימה הפולנית, באמת שציפינו מהם ליותר; אבל המילויים והשילובים היו מעולים, הוכחה לציפיות שהיו לנו לגבי הבצק. 
חומרי גלם טובים, שילובים מדויקים, והקפדה במהלך המילוי והציפוי - שקשה למצוא במרבית המקומות. השילוב עם הקרמל המלוח והטופי היה המצטיין לטעמנו, אם כי כולם טובים בדרכם. 
מתוקה 
אחרי שטעמנו כמה סופגניות מהמבחר שמציעה הרשת, אפשר להגדיר את הסופגניות של מתוקה כגרסה הכי צרפתית של מאכל זה. כלומר, יש כאן אמנם שילובים כמו סופגניות עם גנאש נוגאט וציפוי שוקולד לבד ומקרון לוז, או מילוי של קצפת שוקולד חלב עם כתר פצפוצים, אבל בסופו של דבר המילויים והציפויים עדינים בכמות ובטעמים, בעיקר בכל הקשור למתיקות, מה שלרוב אינו מאפיין את ענף הקונדיטוריה הישראלי. 
בכל הקשור לבצק, הסופגניות של מתוקה שייכות לזן הדחוס יחסית; פחות חביב עלינו אך יש לו קהל אוהבים. והמבחר כולל כמובן סופגניות במילוי ריבת תות כמו גם ריבת משמש ושזיפים, בצד עוד אי אלו סופגניות עם מילויים וציפויים. 
ממבו 
ייאמר לזכות הסופגניות של הקונדיטוריה מיקנעם, שהן הסופגניות הביתיות ביותר שטעמנו השנה. אך זו גם בדיוק הסיבה, כנראה, שהן גם היו שמנוניות יחסית לרוב האחרות, מה שפגם בהנאה הסופית. מסופגניות של קונדיטוריה אנחנו מצפים לפחות שמן ולקצת יותר אוויר. 
המגוון של הסופגניות כולל, בצד השילוב הקלאסי עם ריבת תות, גם סופגניית פררו רושה (גנאש שוקולד וציפוי שוקולד מריר ואגוזים מסוכרים), סופגניית אלפחורס (ריבת חלב), פלאן (קרם קרמל), והשנה גם סופגניית המבורגר - חתוכה לשניים ובתוכה קרם פטיסייר ופירות חתוכים. האחרונה היתה יותר מדי רחוקה מהמקור – זו כבר לא סופגניה, זה לא באמת המבורגר, וזה גם לא טארט פירות עם קרם פטיסייר. לעומת זאת, ריבת התות טובה והמילוי נדיב, כך שהקלאסית מקבלת ציון גבוה. 
5-12 שקלים, להשיג בסניפי הרשת. 

קונדיטוריה שני 
אם התרגלתם להמבורגרים שקיבלו שמות של מדינות הקשורות לתוספות המתלוות לבשר, כאן מציעים אותו דבר, רק עם סופגניות. האיטלקית נעשתה בהשראת הטירמיסו, עם קרם מסקרפונה, קפה וציפוי שוקולד מריר וקקאו; האמריקאית משלבת קרם שמנת ועוגיות אוריאו, עם ציפוי של שוקולד לבן ושברי בראוניס שוקולד מריר; הצרפתית, שקיבלה השראה מעוגת המילפיי, מגיעה עם קרם פטיסייר, עיטור עלי בצק עלים ואבקת סוכר. וזה ממשיך לעשר סופגניות בסך הכל.
הבצק של הסופגניות אינו מהמצטיינים; הוא דחוס מדי לטעמנו. טרנד הארצות באוכל קצת נדוש לטעמנו, אבל ייאמר לזכות הקונדיטוריה שהשילובים יצירתיים, והם מצליחים לעתים להעביר חוויה של מאכל אחר בתוך סופגניה, בייחוד באמריקאית ובאיטלקית. אחרות, כמו הברזילאית - קרם אסאי בעיטור גרנולה ופירות, יותר מדי מוזרות. 
באופן כללי כדאי לומר כי רמת המתיקות בסופגניות קצת גבוהה מדי; אפשר להצליח עם קצת פחות סוכר.

מאפיות ג'ייקובס 
הדבר הכי חשוב שיש לדעת על הסופגניות הללו, זה שהן אפויות, מה שעשוי להוציא את החשק לחלק מהאנשים, שכן החוויה שונה משל הסופגניות המטוגנות. מי שחושב שזה אומר שמדובר בסוג של בריוש, יגלה לאחר הטעימה שיותר מכל מזכירות הסופגניות של ג'ייקובס חלה מתוקה, בעיקר בגלל העדר חמאה בבצק. 
למרות כל זה, הבצק שלהן טוב – חלה מתוקה היא אחד הבצקים האהובים עלינו, וכאן הבצק אוורירי בדיוק כפי שצריך; המילויים נוכחים בכמות נדיבה, והמגוון כצפוי מנסה לרגש ככל היכולת. זה אומר מילוי קרם גבינה ושברי עוגיות אוריאו; עוגת ביסקוויטים של פעם; קונפיטורת תות, קרם פטל וקרם קצפת; קרם פטיסייר ופירות העונה; קצפת ושוקולד בלגי; קרם קפה; תות; חלבה; ריבת חלב עם קוקוס; נוטלה בציפוי סוכריות צבעוניות או ציפוי פניני שוקולד. קרם הפטיסייר והפירות ממש לא מסתדר לטעמנו, וגם עוגת הביסקוויטים של פעם לא באמת מצליחה להיות כמו פעם כשהיא נחה בתוך סופגניה, אך שילובים כמו קרם גבינה עם אוריאו וקצפת עם שוקולד בלגי, מצליחים יותר. 

טוצ'קה
הקונדיטוריה ובית קפה, מציעה השנה חמישה סוגים של סופגניות. בין הסופגניה הקלאסית לבין סופגניה לילדים – במילוי קרם פטיסייר שוקולד וציפוי של סוכריות צבעוניות, יש גם סופגניה במילוי קרם פטיסייר שוקולד עם ציפוי שוקולד מריר וקרמבל עוגיות ופקאנים; מילוי גבינה עם ציפוי קרם קראמל ושבבי חלת דבש; ומילוי קרם פטיסייר וניל עם ציפוי קרם פסיפלורה בתוספת מרנג ליים. 
יש כאן ניסיון לקחת את הטרנד של הסופגניות למקום קצת ייחודי; אמנם גבינה יש בלא מעט מקומות השנה, וכך גם קרם פטיסייר, אבל שבבי חלת דבש או מרנג ליים, אין. הבצק של הספגניות טוב – דחוס במידה, מעט שמנוני אבל לא יותר מדי, ואיכות חומרי הגלם טובה. אנחנו היינו מורידים מעט את מספר הרכיבים בסופגניות, כדי להצליח לטעום את העצים שיש ביער. 
מאפיית ברמן 
הופתענו לטובה ממאפיית ברמן, וזה לא בהכרח קשור בהם אלא בנו. למה הכוונה? לא ציפינו שמאפייה, המתמחה בעיקר בלחם, תצא עם מגוון של סופגניות כגון גבינה וקרם עוגיות אוריאו, קרם ברולה, או סופגניה עם קרם גבינה וציפוי גבינה. כל אלה בצד סופגניות מתוחכמות נוספות, וכמובן במילוי ריבת תות. 
מעבר לפער בין הדעה המוקדמת שלנו לבין המציאות, ייאמר לזכות הסופגניות כי המילויים נדיבים במיוחד, ויש כמה מצטיינים, כמו הסופגניה במילוי קרם גבינה, וזו עם ריבת תות בפנים וגנאש שוקולד בחוץ. הבצק עצמו בינוני באיכות שלו – שמנוני וקצת דחוס. 

ביגה

מילויים של תות שדה וריבת חלב, בצד מילוי גנאש שוקולד וציפוי שוקולד עם מעט קצפת, הם חלק ממבחר הסופגניות הרחב שמציעה רשת הקונדיטוריות לחג.

ייאמר לזכות כל הסופגניות שטעמנו, שבכולן יש מילויים בכמות יפה, וכל הציפויים והמילויים טעימים יחסית, גם אם יש איכותיים יותר מבחינת חומרי הגלם שלהם. הבעיה העיקרית היא בסופגניות עצמן – הן דחוסות מדי ומעט שמנוניות לטעמנו.

קפה גרג

על פניו מציעה רשת בתי הקפה סופגניות שאמורות לספק את הטעם הישראלי הזקוק לריגושים. אמנם לא תמצאו כאן שילובים יצירתיים כמו בקונדיטוריות שונות, אבל בצד סופגניה במילוי ריבת תות, תמצאו כאן למשל סופגניות במילוי ובציפוי שוקולד, עם קצפת לסיום. אך מה שנראה טוב אינו בהכרח כזה: חומרי הגלם המשמשים להכנת הציפויים והמילויים אינם מהטובים, וזה מורגש היטב בטעם; הכמות שלהם קטנה, דבר טוב אולי לאור האיכות שלהם, אך בהשוואה למקובל, זה מעט מדי; והבצק של הסופגניות היה דחוס מדי.

(http://www.foodis.co.il/feature.asp?sec=7&featid=38342 )