בהיסטוריה סינית, העיר הואנג שן היה שייכת למחוז הואי צ'או. מהמילה "הוּאי" אפשר לראות שלושה חלקים:האנושיות של הואי צ'או,התמונה הגאוגרפית שלה,כגון ההר הואנג והנהר סינאן.היום המון תיירים באים לעיר להנות מהנוף היפה של הר הואנג וגם מהאווירה התרבותית והאמנותית של העיר.

ביום השני באנו לבקר במכון המציג את המורשת הבלתי מוחשית התרבותית של העיר— גילוף במבוק. בהיסטוריה סינית ,המלומדים היו מורגלים לכתוב על הבמבוק ואנשים מהואי צ'או התפתחו את ההרגל לאמנות. במכון מוצגים הרבה עבודות גילוף מבמבוק וגם הסיפור על מורשת של הטכניקה המסורתית.כל הסטודנטים והמורים שיתפו פעולה  והצליחו לסיים שתי עבודות שבהן כתוב את המוטו ואת מושג הפיתוח של האוניברסיטה סיסו.

בעיר גם שומרים מצויין על הבתים העתיקים עם קירות לבנים , קצה גגים שחורים  שדומה לצורת סוס, וגילוף  בכל מקום.עד היום הישובים פה מתמידים לבנות את הבתים לפי התכונות המסורתיות. בין הבתים העתיקים האלה בולטים הבתים הגדולים של משכילים ועסקים. קבוצת העסקים של הואי צ'או הייתה מפורסמת בכל סין. הם אפילו קיימו קשרי עסקים עם ארצות חוץ לסין. הרבה עסקים מהואי צ'או חזרו למולדתם והעניקו כסף לבתי הספר המקומיים, כי הם ידעו ש"ידע יכול לשנות את הגורל".

חוץ מהתיירות, העיר הואנג שאן גם ידועה  בגלל מגוון רחב של תה,למשל ,תה שחור של צִ'ימֵן ותה מאו פנג. משלחת סיסו השתתפה בלקיחת תה וביקרה במוזיאוני תה ,בהם אנחנו שתינו תה בטעמים שונים. סטודנט מגיאנה אמר שזה ממש ניסיון נהדר ומיוחד כי אין תה במדינתו.

נשארנו בעיר חמישה ימים ונהנינו מכל הפעילות. אבל יותר מזה, ראוי לנו להכיר את התרבות הסינית המסורתית, לרשת את מהותה וגם לפרסמה ולשוחח עם אחרים. למדינה, אי אפשר  להתפתח בפניה,אלא לבנות קשרים לארצות אחרות.