יש הסבורים שבברזיל נוהגים לסבול  איחור. למשל, הגעה בזמן לאירוע חברתי היא נראית כלא מנומס. ייתכן שקיימת העובדה כי המארחים לא יהיו אפילו מוכנים לקבל את אורחיהם. אם אתה מבקר במדינה ויש לך פגישה עסקית חשובה, אי אפשר לעשות מה הם עושים, משום שכלא ברזילאי, אין לך זיכות  לשום דבר אלא "זמן אנגלי". ואילו במקרה של גרמנים, הגעה בזמן היא טקטיקה מסוכנת  כי אולי המארחים כבר שם מחכים.

מדינות מסוימות אינן נותנות עדיפות לעיתוי נכון, וערב הסעודית נראית אחת מהן. ייתכן כי  חוסר חשיבות באיחור הוא תוצאה של ההיסטוריה הארוכה של חיים המדבר שבו הדייקנות לא עולה על סדר העדיפות היום. אין להסתכל בשעון שלך מתוך מפגש מקצועי או חברתי, כי אליו נחשב לא מנומס.

ביוון כדאי לזכור כי היוונים "מבלים" את הזמן לעומת "משתמשים" בו. במילים אחרות, הזמן הוא משהו שאפשר ליהנות ממנו ולא להתעצבן עליו.כך, זה לא יוצא דופן להגיע 30 דקות מאוחר יותר למסיבה של ארוחת ערב. כפי שאתם מנחשים,  אותו כלל לא חל תמיד על המארחים היווניים.

כאשר עושים עסקים ברוסיה, חשוב להיות בזמן. אך הרוסים לא מצייתים לכלל הדייקנות כשם שהם מצפים ממך כל כך. שוב, סבלנות היא  חשובה ביותר.

יש האומרים שלמלזיה יש גישה משוחררת מאוד לדייקנות גם במקרה אישי וגם במקרה מקצועי.זה כדי להתעלם מהתנועה הכאוטית שאיתה מלזים נאלצים להתמודד מדי יום. לכן,למלזים יש יחס ליברלי לשמירת זמן,וגם אולי יש סיבות מעשיות לכך.