האוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנגחאי (SISU) מציינת 70 שנה להקמת מגמת השפות הלא אוניברסליות בפקולטה לשפות זרות.

לכבוד ציון 72 שנה להקמת האוניברסיטה, בתמיכת ועדת ההדרכה לשפות זרות של משרד החינוך והאגודה להוראה ומחקר של שפות לא אוניברסליות, נערכו פעילויות מגוונות בקמפוס.

ב-13 בנובמבר, פרופ' ג'יאנגג'ינגקוי, סגן המנהל של ועדת ההדרכה לשפות זרות של משרד החינוך, מנהל ועדת ההדרכה של שפות לא-אוניברסליות, ומנהל המרכז ללימודי דרום-אסיה של אוניברסיטת פקין, יחד עם פרופ' ווג'וואי, סגן הדיקן של האקדמיה לשפות זרות באוניברסיטת פקין, הרצו שתי הרצאות אקדמיות. פרופ' צ'נגטונג, דיקן האקדמיה ללימודי אסיה ואפריקה, שימש כמנחה. בהרצאות השתתפו מורים וסטודנטים לשפות לא-אוניברסליות מאוניברסיטאות ומכללות בכל רחבי המדינה.

נושא ההרצאה הראשונה היה "שפות לא-אוניברסליות במחקרים של נושאים לאומיים ואזוריים - לימודי הודו כדוגמה". לפי פרופ' ג'יאנגג'ינגקוי, ניתן לחלק את המחקרים של סוגיות לאומיות ואזוריות לשלושה נושאים: היסטוריה, גיאוגרפיה (כולל תרבות, קבוצה אתנית ולאום) ושפה. במילים אחרות, סוג מחקר זה מסתמך על שפות זרות כדי לבצע מחקרים מקיפים על מדינות ואזורים רלוונטיים; התוצאות שלו יכולות להיות לא רק השגת מחקר בסיסי, אלא גם השגת מחקר יישומי או ממשלתי.

כיצד לערוך לימודי אזורים ולאומים?

בשאלה כיצד לערוך לימודי לאומים ואזורים, פרופ' ג'יאנג הדגיש את חשיבותם של כלי השפה והסביר אותם באמצעות האנלוגיה לעלי לוטוס ופרחי לוטוס, מים,בוץ ושורש צמח הלוטוס. לדבריו, מדינה או אזור הם כמו בריכה, עם שורשי לוטוס מתחת ועלי הלוטוס למעלה, ומים ובוץ באמצע. המחקרים המסורתיים בפוליטיקה הבינלאומית נוטים לחקור את הגורמים לתופעות מעל פני השטח, ממש כמו שניתן לראות את הלוטוס ולחפור את שורשי הלוטוס. המחקרים בנושאים לאומיים ואזוריים בעלי מאפיינים סיניים בעידן החדש דורשים מחקרים שיעסקו גם במים וגם בבוץ, מכיוון שהמים והבוץ הם אלה שמשפיעים על החלק העליון של עלי הלוטוס ופרחי הלוטוס, וגם עלהחלק התחתון של שורש הלוטוס.. לפיכך, החוקרים צריכים לצלול אל תוך המים והבוץ כדי לחקור, והשפה העיקרית של מדינה או אזור היעד היא החמצן וציוד הצלילה.

לימודי הודו כדוגמה:

כמו כן ציטט פרופ' ג'יאנג אי-הבנות רבות בסין שנגרמו כתוצאה מהתופעה כמו "גופות הצפות בגנגס" ושתיית שתן פרה בהודו בתקופת המגיפה. הוא הסביר שתחום המחקרים הנוכחיים בנושאים לאומיים ואזוריים אינו יכול לפרש נכונה את בעיותיה של התרבות החברתית והפסיכולוגיה של התושבים באזורים או במדינות היעד. הן יפריעו בוודאי לאקדמאים ולמחלקת קביעת המדיניות מלשפוט נכונה את המצב באזור ובמדינת היעד, שלא לדבר על סיוע לתרבות הסינית לצאת החוצה, כך שאנשים בחוץ יהיו מוכנים להקשיב לסיפורים סיניים ולתרבות הסינית ולקבל אותם. איך ניתן לפתור בעיה זו?

פרופ' ג'יאנג הזכיר את הרגשות הסיניים ונקודת המבט הבינלאומית במחקרים של נושאים לאומיים ואזוריים. הוא ציטט את הסיפורים של ג'אנג-צ'יאן ושואנצאנג, וגם את התפשטותו של המסחר בסוכר ובתה כדוגמאות. באמצעות דוגמאות אלה הוא הציע להביט בפרספקטיבה הבינלאומית לא כביטוישל עליונות, אלא כהתייחסות שוויונית האחד לשני. מדובר בסובלנות, שוויון וכבוד; היחסים התרבותיים בין סין והודו אינם תקשורת חד כיוונית, אלא קומוניקציה דו-צדדית; מדובר בתקשורת ואינטגרציה. חומר הסיכה של תהליך זה הוא השפה המקומית, שפת מדינת היעד, ואפילו הדיאלקט.

לשלב את הלימודים של מדינות ואזורים שונים בלימודי השפה הזרה

לבסוף, פרופ' ג'יאנג הסיק שהלימודים בנושאים לאומיים ואזוריים בעידן החדש צריכים להתמקד במדינות מתפתחות ובאזורים נחשלים יחסית, המהווים כוחות, שווקים וידידים פוטנציאליים. ג'יאנג סבור שבתהליך המחקר, יש לשים לב לחקירת "דרך שיתוף הפעולה" בין לימודי סוגיות לאומיות ואזוריות ודיסציפלינות של שפות זרות. המשכילים צריכים לנצל היטב שפות לא-אוניברסליות ולימוד "מים" ו"בוץ" כדי לשרת טוב יותר את המדינה והחברה.

נושא ההרצאה השנייה היה "הטיפוח בבינאום הכישרונות של שפות לא-אוניברסליות". פרופ' וו-ג'וואי דיבר על המאפיינים העיקריים של שלושת שלבי ההתפתחות של סטודנטים סינים שלמדו בחו"ל בשלהי שושלת צ'ינג ולאחר הקמת הרפובליקה העממית בסין וגם לאחר "הרפורמה בכלכלת סין" (改革开放). הוא הדגיש את התפקיד החשוב של האוניברסיטה ללימודים בינלאומיים בשנגחאי (SISU) במטרה ללמוד בחו"ל. שנית, פרופסור וו הזכיר את התקשורת בין סטודנטים סינים לסטודנטים ממדינות ASEAN בסין, והדגיש את שלושת העקרונות הבסיסיים של הכשרה בינלאומית, דהיינו, מודעות גלובלית ולשרת את המצב הכללי; לרכז עצמי, לחדש בשיתוף פעולה; לשפר איכות ולפתח קונוטציה.

החל מהעיצוב ברמה העליונה כדי להבטיח את כל התהליך

פרופ' וו שיתף בניסיון שלו בלימודים באוניברסיטת פקין ובחו"ל, ואמר כי הוא מאמין שעבודת הלימודים בחו"ל של מכללות ואוניברסיטות לשפות זרות צריכה להתחיל בעיצוב ברמה העליונה, לקבוע כללים ותקנות, ליישם מנגנון ניהול מושלם, ולמקסם את האפקטיביות של לימודים בחו"ל. מותר לספק לסטודנטים השכלה והכשרה מלאה ולשים לב לנושאי בטיחות לפני יציאה לחו"ל, וגם לדרוש מהסטודנטים להגיש דו"חות וטופסי מועמדות לפרויקט, כדי לשפר את התכנון והשגת המטרות של סטודנטים הלומדים בחו"ל. בתהליך הלימודים בחו"ל צריך לחזק את ניהול המעקב, להתעדכן בתנאי הלימודים והחיים של הסטודנטים בחו"ל, לתת פידבקים ולפתור בעיות בזמן. לאחר חזרת הסטודנטים מלימודים בחו"ל, עליהם לסכם את מצב הלימודים בחו"ל. זה היסוד לשיפור עבודת הלימוד בחו"ל.

להציע תוכנית תגובה המבוססת על נתונים

לאחר מכן סיפקפרופ' וו סדרה של נתוניםכדי לסכם את ההשפעה של לימודים בחו"ל על סטודנטים לתואר ראשון מאוניברסיטת פקין. הוא הסביר כי 90% מהסטודנטים מרוצים מניסיונם מהלימודים בחו"ל ומאמינים שהם השיגו את המטרה של שיפור כישורי השפה והבנת החברה המקומית. אבל יחד עם זאת, התוכניות ללימודים בחו"ל עדיין צריכות ליישם אופטימיזציה נוספת בשלב זה, וצריך לפתור עוד כמה בעיות קיימות, כמו כיצד לעזור לסטודנטים אלה להשיג חיבור טוב יותר בין הלימודים לעבודה לאחר חזרתם; כיצד לאפשר לסטודנטים להיות מעורבים יותר בהתפתחות המדינה והחברה וכן כיצד לטפח הכשרה לאומית ברקע הנורמליזציה של המגיפה.

פרופ' וו הציג את תוכניות התגובה שאוניברסיטת פקין חקרה בשלב זה, כגון התמקדות באזורי גבול ו"בינאום מקומי". במקביל, הוא עודד את הסטודנטים לשפות לא-אוניברסליות להיפגש ולהתגבר עלהאתגרים השונים באומץ, וכן לחקור את התוכניות תוך הסתגלות לשינויים בזמנים ותגבור בינלאומי באנשי מקצוע בשפה זרה.