בכל העולם יש אנשים שאוהבים לטייל עם תרמילים. יש להם הכל בתרמילים שלהם. בטבע או בערים הם מטיילים רחוק ברגל, באופניים או עם מכונית—אבל תמיד עם תרמילים מיוחדים. קוראים להם תרמילאים. גם בסין יש הרבה תרמילאים. ראיתי בסרטים סיפור מעניין ששלושה בחורים נסעו לטיבט ואחר כך טיילו ליונאן בכוחות עצמם.

ביום הראשון הם גרו במלון ותכננו את הטיול שלהם. בבוקר השני, התחילו את הטיול האמיתי. הם נהגו במכונית, עלו בכביש רחב בין כמה הרים גדולים. האוויר במקום היה גבוה הזה וענן צח מאוד והנוף של הרי השלג יפה במיוחד. ענן מתגלגל ומתחלק שוב על הרים עם כובע שלגי. נראה שלאט לאט סיפרה האדמה הרחבה סיפור של טיבט לטיילים. הנסיעה הייתה נמשכה זמן רב, אז הם בחרו להאזין למוזיקה. כל הבנים בערך באותו הגיל ואוהבים בערך את אותם השירים, לכן הם שרו ביחד שירים פופולריים למשל שירים של ג'יי צ'ו. בדרכם, כי התחיל לרדת שלג כבד יותר, הם היו האנשים האחרונים להיכנס לשם ביום הזה. אחרי שהם נסעו כמה שעות בין ההרים בשלג כבד, הם הגיעו סוף סוף לטיבט.

בטיבט, הם הלכו בזהירות בכפר, כי יהיה סכנה אם אנשים רצים מהר יותר במקום גבוה יותר מדי. במסעדה טיבטית הם אכלו מרק חמים ונחו קצת. כדי לראות מטאורים, הם נרשמו במחנה. בלילה הם גרו באוהל גדול ומיוחד. הם תכננו לראות כוכבים בשמיים הכהים, אבל כי הבחור הכי צעיר שתה קצת יין חזק בארוחת ערב, היה לו חום. הוא היה צריך לקבל עוד חמצן. אז הבחורים האחרים דאגו לו עד חצות. לפני שהבחור החולה כבר ישן, שני בחורים יצאו מהאוהל ופטפטו שעה. כשהם פטפטו, הם ראו בשמי לילה נהרות כוכבים יפים, ופתאום היה שם מטאור!

אחרי כמה ימים, כשהם נסעו ליונאן מטיבט, הם מצאו כפר קטן. הם עצרו כדי לצלם תמונות. בעצם הוא הכפר שבו אחד מהם עשה את הסרט הראשון שלו עשר שנים לפני כן. הוא אמר: "החיים היו מאוד מאוד קשים כאן כשהגעתי בפעם הראשונה: לפני עשר שנים היה קשה לי להתרחץ—הייתי צריך לעלות להרים ולהתרחץ במעיין. לא היה לנו אוכל טוב כמו היום ולא היה פה כביש רחב ושטוח. אבל היום יש כבר כבישים טובים, בתים חדשים… חיים כאן טוב יותר… הכל יהיה בסדר גמור!" הוא התרגש מאוד כשראה מסעדה קטנה אחת שבה הוא תמיד אכל. היא עדיין הייתה פתוחה אולם בעל המסעדה לא היה אותו איש.

לפני הנסיעה הארוכה, הם הלכו ליונאן לגור במלון של חבר'ה צעירים. המלון ליד הים וקוראים לו "אר". בחדר היו חלונות גדולים שפנו לים. בשעת בין ערביים, הבחורים ישבו במרפסת. הם ראו שמיים כחולים טהורים עם עננים כתומים ויפים. ריח מתוק של פרחים הם הריחו וקול הים הם שמעו. נראה שנוף יפה כזה יכול לשטוף לב של כל אנשים… הם צילמו תמונות רבות של השקיעה. אחר כך הם נסעו מסביב ים אר על אופניים. הם פגשו אנשים שטיילו שם: ילדים וזקנים, בחורים ובחורות, ‏אפילו חתן וכלה שצילמו שם. הם בירכו אותם והזוג החדש אמר להם תודה.

בסרט הזה ראיתי חיים מעניינים ושמחים של תרמילאים. היה להם זמן קשה של מחלה או מזג אוויר גרוע, אבל היה להם כיף שאין בחיים רגילים. למדתי שטיול של תרמילאים צריך לארגן הכל מראש אבל גם "לחבק" דברים שקורים פתאום.