כאשר מדברים על ירושלים אנחנו חושבים שזו עיר קדושה ועתיקה עם היסטוריה ארוכה. על ירושלים נכתבים סיפורים של יותר משלושת אלפים שנה של כיבושים ומוות, מלחמות ושלום. מה הדרך הכי מתאימה לאנשים להרגיש את ירושלים?

התשובה נמצאת בטיולים איטיים ברגל במשך תקופות שונות ולראות בעיניים מה קרה בזמן זה. ואז התחלתי את המסעות שלי בירושלים.

 המסע הראשון חייב להיות בעיר דוד המלך. דוד המלך הקים מדינת ישראל העתיקה המאוחדת והחזקה ובחר את ירושלים כעיר הבירה וזה השפיע משמעותית על היהודים ועל העולם. היום עומדות במקום רק כמה אבנים, אבל לכל אבן, יש סיפור יחודי. למשל, בתמונה הזאת, אנחנו רואים את השרפרף של אחת המשפחות  לפני שלושת אלפים שנה.                                    

בעיר דוד המלך, יש אתר מיוחד ששווה לכל אחד לבקר -- המנהרה של חזקיהו. הפרויקט הזה לקח יותר מעשר שנים לבנייתו והיה ממש משמעותי לאנשים שלקחו מים ממעיין שבחוץ לעיר. היום, טיילים יכולים לרדת וללכת בתוך המנהרה הזאת. נכנסתי למנהרה והרגשתי שבפנים זה ממש צר שרק מותר לאדם אחד לעבור. במים שוטפים, הלכתי כמעט שעה במים קרים כדי לצאת מהמנהרה. הייתה ממש חוויה מדהימה.             

ללא ספק שהעיר העתיקה היא אתר הכי חשוב בירושלים, אפילו בישראל, ובחרתי לבקר בה כמסע השני שלי. העיר העתיקה היא לא סתם מקום תיירות פשוט, בעצם היא שילוב מהמם של סיפורים היסטוריים ובניינים מבריקים, וכל אתר מספר סיפוריו, הכותל המערבי, כנסיית הקבר, כיפת הסלע וכו’. כשהלכתי ברחובות, הרגשתי שגם אני הייתי הולך בתקופות שונות. כל העומדים השבורים, כל סימנים באבנים, כל קשתות בסגנונות אדריכליים שונים מוכיחים את ההיסטוריה של ירושלים. כשעמדתי ליד קירות הר הבית, עדיין יכולתי  לדמיין מה קרה לפני 2000 שנה. איזה גדול！ איזה נס！                                     

המדריך סיפר לי שהקיר  הוא בדיוק כמו עוגת שכבות, כל שכבה  מסמנת תקופה אחת בהיסטוריה. לדוגמה, למגדל דוד יש שתי שכבות, אחת למטה היא מתקופת המלך הורדוס ואחת למעלה היא מהתקופה העות’מאנית.    

לדעתי, לא רק הקירות  כמו עוגת שכבות, אלא גם כל העיר היא ממש עוגת שכבות גדולה. ולפי כך העיר העתיקה הפכה להיות יותר ויותר גבוהה במשך ההיסטוריה.     

בחרתי מאה שערים כמקום למסע האחרון שלי מפני שהוא ממש השכונה הראשונה שהצליחו להקים בחוץ לעיר העתיקה. הוא גם השכונה של חרדים, בעיקר חסידים. הם סבורים שהבגדים שלהם הוא חלק חשוב בחיים. כשהלכתי ברחובות שם, ראיתי הרבה יהודים מתלבשים בשחור עם בגדים רצינים ורשמיים. להם, הילדים הם סימן לעושר ומעמד. בכל החיים הם לא מפסיקים להתפלל, ללמוד בישיבה ולשמור על המסורת והחגים. לא נכנסתי לאזור הכי דתי בשכונה מפני שהם לא רוצים לראות אנשים שמחוץ לשכונה מטיילים בה, הם אפילו זורקים אבנים קטנות לאחרים כדי להפגין שהם נגד זה.                  

לאלף אנשים היו אלף דעות שונות בירושלים, זוהי עיר קדושה או עיר בעייתית? עיר ענייה או עיר מקסימה? כדי למצוא את התשובה שלך, כדאי לך לראות את ירושלים רק בעייניך!